סגנון הטווס בראייה היסטורית ופילוסופית 

היסטוריה

בין המאות ה-2 וה-4 לספירה, גנרלים בצבאות הנסיכויות בסין וטיבט נהגו לחבוש קסדות שבמרכזן נוצת טווס ארוכה המסמלת את מעמדם ההיררכי פיאודלי וצבאי.
בתקופת השלטון המנצורי בסין טיבט והודו. חבשו מדרג הניהולי ועד הקיסר מצנפת שבקודקודה נוצת זנב טווס. אשר ציין את מעמדם בפני נתיניהם[המשך, ישיר לאותם לוחמים גנרלים ושהיחס כלפיהם יהיה בהתאם]. כפי שנכתב במאה ה-8 לספירה;
רצון בן השמים חוק הוא ליושבי הארץ. ועל יד שער כל בתי המדרש והמכללות עמדו כרוזים, הכו בתופים והכריזו:
"כל חכם ומלומד בעמו יקום ויעלה לפקין העיר להגיד לבוגדיחן מה התועלת בדעת ומה הברכה אשר יביאו המדעים לאדם אשר יהגה בם?"
למועד הקבוע נקהלו ובאו כל החכמים והמלומדים שבסין ועמדו לפני ארמון המלך. ביניהם זקנים, תשושי כוח, נשואים בערש, גם צעירים לימים אשר פניהם כפני זקנים, מהם זוקפים בגאון את ראשיהם עד אשר נכפפה שדרתם פנימה ולא יכלו לכרוע ברך, ומהם גבם כפוף מרב שבתם על הספרים. מהם עדויים אותות כבוד, עדות על חכמתם הרבה, ומהם - נוצת טווס פארה את מצנפתם. אף מדיהם שונים אלה מאלה, נבדלים למראיהם ולגזרתם. סגנון הטווס מתחיל מתוך סדרת תרגילי יוגה קדומים שהחלו לבצעם אתא יוגים בסגנון הקרוי; סטו באנדהה סארוואנגאסאנה
סטו - גשר באנדהה - יצירה, בניה (של גשר) שארווה - הכול, שלם, כולל אנאגא - איבר, גוף.י
תנועות אלו נקראות לעיתים אוטאנה מיוראסאנה. פירוש המילה אוט - עוצמה טאן - מתיחה (מתיחה חזקה) מיורה - טווס.י
סטו באנדהה הוא שמו של הגשר שמסופר כי הקופים והדובים בנו עבור ראמה. קצהו הראשון של הגשר נמצא בחוף הדרום מזרחי של היבשת ההודית, וקצהו השני נמצא בסרי-לנקה. מה שנשאר מגשר קדום זה הוא רכס סלעים הנקרא כיום גשר אדאמס.י
תרגול תנועות אלא מחזק את שורש כפות הידיים, מגביר את הטונוס בכליות, ומחזק את עמוד השדרה.
נאטאראג'אסאנה
נאטא - רקדן ראג'ה - מלך, אל. זהו שמן של שיווה, אל הריקוד. שיווה הידוע בהיותו האל (האנרגיה) של המוות וההרס, ושל השקט המיסטי, הוא גם אל הריקוד. ללורד שיווה שני בתים. האחד בהימלאיה בהר קאליסה, לשם פרש לאחר מותה של אשתו האהובה סאטי, והשני מקדש צ'ידאמאבאראם, ביתו הדרומי. בבתים אלו יצר לורד שיווה יותר ממאה ריקודים, חלקם שקטים וחלקם סוערים. מבין ריקודיו הפראיים מפורסם מאוד ריקוד הנקרא הטאנדאווה-מיורה[טווס], הריקוד הקוסמי של ההרס. בהיותו מלא כעס על דאקשה, אביה של סאטי והאחראי למותה של אשתו האהובה, יוצא לורד שיווה בריקוד פראי זה כאשר הוא מוקף בעוזריו. בריקוד זה מאיים שיווה על העולם, ומחסל את דאקשה. פסלים רבים נוצרים בהשראת ריקודיו של לורד שיווה.
הקשר בין אומנות לחימה טיבטית לרעיון תרגול ריקודים ויוגה מופיע במאמר; קונג פו ורוחניות בשיטות לחימה הודיות/טיבטיות
Kalarippayattu - Wikipedia, the free encyclopedia
Thekken style are the Tamil martial arts practiced in the Travancore district of ... Kalarippayattu training differs from most other martial arts training. ...
en.wikipedia.org/wiki/Kalarippayattu - 37k - מטמון - דפים דומים

www.kalaripayattu.org - academy
Practicing the martial arts is a great way to keep your body strong and your mind ... Sarpam - Snake, Kukkuda - Cock, Mayura - Peacock and Haya - Horse. ...
www.kalaripayattu.org/academy.htm - 19k - מטמון - דפים דומים

Tantric Meditation and Vajrayogini
... with three faces and twelve arms sitting in vajrasana on the peacock throne. ... Tantric meditation has been used in martial arts and now it makes clear ...
www.kungchido.com/tm.htm - 14k - מטמון - דפים דומים

מצרף אני מחקרו של קארל גוסטב יונג . אשר מבטא נאמנה ראייה פילוסופית זו. ממאמר מחקרי אשר נכתב על ידי דנה בכטינגר וקג'טי נגהי.

אימגו מיתוסים

קרל גוסטב יונג, ארכיטיפים בהקשר של פולקלור
דנה בכטינגר וקג'טי נגהי
תיאורית הארכיטיפים של קרל גוסטב יונג ניזונה ממחקר מעמיק באתנולוגיה ודת השוואתית ומניסיון קליני רב שנים. ארכיטיפים ציינו עבורו תבניות מנטילות אוניברסאליות שבאו לידי ביטוי בכל תחומי ההוויה האנושית, החל בפעולות אינסטינקטיביות וכלה בהשערות פילוסופיות. ארכיטיפים הינם נחלה של מורשת משותפת למין האנושי בכללותו, ולמרות היותם בלתי גלויים ומתחת לפני השטח, ניתן למצוא להם ביטוי שורשי בסמלים, מיתוסים, סיפורי פיות, טקסים דתיים, חלומות וחזיונות של בני האדם. יתרה מזאת, אופן התגלמותם חושף דמיון רב בין תרבויות (שלעיתים רחוקות אלפי מילין אחת מהשנייה ומופרדות במכשולים גיאוגרפיים) ותקופות היסטוריות שונות.
לצורך ההדגמה ניתן ליצור הקבלה מסוימת בין ארכיטיפים של יונג למדעים מדויקים כמו המתמטיקה או הפיסיקה. למרות שהמתמטיקה יכולה להיכתב בצורות שונות במקומות שונים (הספרות הערביות שונות מאלו המערביות) עדיין היא מצייתת לחוקים יקומיים המכתיבים תופעות שנתפסות ככלל-אנושיות. באותו המובן, הארכיטיפים מתעלים מעל לכל מקום, זמן והקשר תרבותי.
ארכיטיפים מרכיבים בעת ובעונה אחת את עולמם הפנימי של בני האדם ואת המציאות החומרית במסגרתה הם חיים. עבור יונג הארכיטיפים פועלים ככוח המחולל תיאום בין מצבים נפשיים ובין המציאות האובייקטיבית. אותו התיאום בין הפנימי לחיצוני יוצר אחדות ואחידות בין נפש לחומר, בין סובייקט לאובייקט, במה שהגדיר יונג כ "אונוס מונדוס" unus mundus. במאמרו "על טבעה של נפש האדם"On the Nature of the Psyche" הוא טוען:
Since psyche and matter are constrained in one and the same world, are in continuous contact with one another and ultimately rest on irreprehensible transcendental factors, it is not only possible but fairly probable that psyche and matter are two different aspects of one and the same thing. The synchronicity phenomena point in this direction for they show that the non-psychic can behave like the psychic and vice versa, without there being any causal connection between them.
בספרו המפורסם ביותר, "איון" Aion, הוא מציע פרוגרמה אידיאליסטית זהה:
Psyche cannot be totally different from matter, for how otherwise could it move matter? And matter cannot be alien to the psyche, for how else could matter produce psyche?
מנדלה (Mondale) כארכיטיפ של ה'אני'

אחת מטענותיו המרכזיות ביותר של יונג הייתה כי הארכיטיפ המציין את ה'אני' בכל פרט מוגדר כמהות של אחדות. אחדותה של הנפש הינו תהליך היפתחות פסיכולוגית בה האגו מגיע לכדי הרמוניה עם הניצוץ השמימי הקיים בכל אחד מאיתנו, האישיות הבסיסית שלנו מתאחדת עם ההשראה הפנימית המפעמת בתוכנו. ב"איון" מצביע יונג על אלמנט עתיק וקדום לאגו, אלמנט המהווה את המדריך הרוחני של הגורל האנושי. ה'אני' אינו מודע לאותו האלמנט קדום במהלך היום יום, אלא נמצא בתהליך מתמיד של היחשפות אליו באמצעות מסורת של למידה ולמידה של מסורת תוך אינטראקציה עם הסביבה האנושית והחומרית הסובבת את הפרט. לפיכך, ה'אני' אינו עומד בפני עצמו אלא מהווה חלק ממכלול אינטר-סובייקטיבי חסר גבולות של מקום וזמן העוטף אותו. מכיוון שה'אני' מתפקד כחלק מהמוחלט המתעלה מעל הכרתו הפרטית, הוא הופך לפועל יוצא של כל הארכיטיפים האנושיים - הכרה אנושית משותפת. במילים אחרות, הארכיטיפים הם האלמנט הקדום לאגו מהם מגיח זה האחרון. הם מהווים את המקור המתעלה מעל אותו אגו של האינדיבידואל, ולכן הם בעלי אופי שמימי או יקומי, רוחני או על טבעי.
מנדלה (סנסקריט למעגל) היא הביטוי הסמלי החשוב ביותר של ה'אני'. היא מציינת את המוחלטות שלו. יונג ציין תשעה יסודות רשמיים במנדלה, אולם תצורתה הבסיסית ביותר מורכבת מצלב היוצר ארבעה רבעים של המעגל. המעגל מסמל תיחום מושגי מוגדר והצלב מסמל אחדות של ניגודים. בליבה של המנדלה, במקום בו הצלעות המאוזנות והמאונכות של הצלב חוצות זו את זו, נמצאת נקודת המרכז. אותה נקודה מציגה את האחדות המוחלטת של כל הארכיטיפים, אחדות של מגוון תופעתי רחב. המנדלה, למעשה, היא ביטוי חזותי למושג המטא-פיסי של ה "אונוס מונדוס".
מנדלה בתרבויות המזרח

מנדלה טיבטית. ראוי לשים לב שלכל החוכמות - הכרה, מודעות, תפיסה, רצון ורגשות - נלוות תכונות רעות: בורות, שנאה, יצר, קינאה, ויוהרה, בהתאמה. המסר הנלווה הוא כי באמצעות מנדלה ניתן לאחד ניגודים (תכונות מנוגדות) ולהתקדם לעבר האחדות השלמה המתגלמת בכל צורותיו של בודהא, הנובעות מהצורה המרכזית שלו.

ב"הנלקטים" -Analects מעיד קונפוציוס על כוחה של האחדות בנפש האדם:
The Superior Man is all-embracing and not partial. The inferior man is partial and not all-embracing.
למרות ההבדלים הניכרים בין הפסיכולוגיה של יונג לבין פילוסופיה מזרחית קיים ביניהן דמיון שנקודת ההשקה שלו היא הארכיטיפ של המנדלה. עבור יונג הכוח המשלב של האישיות מתבטא בסמליות המנדלה. בתתי-כתות הינדואיסטיות ובודהיסטיות שונות המנדלה היא אמצעי אחדות הפרט עם ההכרה היקומית המפעמת בכול. עם זאת, בניגוד ליונג, אותו האיחוד אינו פועל יוצא של ה'אני', אלא מתעלה מעליו. המנדלה מהווה כלי עזר במדיטציה וטכסי חניכה, שדרכם יוצא ה'אני' אל המסע מחוץ לעצמו, מסע המתגלם בדמותו של "ברהאמן" Brahman ו"שיווא" Shiva בהינדואיזם או בודהא בבודהיזם. מנדלה מהווה את המפה של היקום הסובב סביב נקודה מרכזית אחת. אותה הנקודה המרכזית נשענת על הציר בו פוגשת הצלע המאוזנת נפגשת עם הצלע המאונכת של הצלב ולפיכך משמשת כמרכז המאוחד, המושגי והחומרי, של הקיום. שישה כיוונים מיוחסים למנדלה: ארבעת הכיוונים של רוחות השמיים וכן תנועה מעלה-מטה על ציר דמיוני אנכי בנקודת ההצטלבות של הצלב. ככך המנדלה סוללת בפני המדיטציה כיווני מחשבה מוגדרים, והאדם ששם עצמו במרכזה מסוגל לדמיין את נפשו הנעה לכל כיוון אפשרי, מחוץ לעצמו, לעבר היקום הסובב אותו, על צירה של המנדלה.
בודהיזם טיבטי
בודהיזם טיבטי (The Vajrayana Buddhism) מציע את מגוון המשמעויות הדתיות והרוחניות הרחב ביותר למנדלה. קיימת הקבלה ברורה בין חמשת חלקי המנדלה (המרכז וארבעת הרבעים) לחמשת היסודות של הקיום: אתר (ether), אש, מים, אוויר ואדמה.
חמשת חלקי המנדלה מקבילים לחמישה מצבים נפשיים שבתהליך המדיטציה מופיעים כחמש תורות לימוד רוחניות המתגלמות בחמשת החוכמות ?טאת'גאתה Tathagatas ?המהוות בתורן את בודהא המואר יחד עם חמש צורותיו הנשיות, המכונות "בודהא דאקיניס" Buddha-Dakinis. חמשת החוכמות מופיעות על המנדלה כדלקמן:
1) במרכז נמצא הכוח המאחד, ה "ויירוקאנה" Vairocana - בודהא לבן. הבודהא הלבן מיוצג על ידי האתר והאריה. הוא מסמל את חכמת ההכרה. ממנו מקרינים יחדיו יתר ארבעת הבודהות.
2) בצד המזרחי של המנדלה: "אקסבאיה" Aksobhya בודהא כחול. מיוצג על ידי מים שכמו מראה משקפים את המודעות. החיה המתלווה לבודהא הכחול היא פיל.
3) בצד המערבי של המנדלה: "אמיתאבאה" Amitabha? בודהא אדום. מיוצג על ידי יסוד האש המציין את חכמת התפיסה. החיה המתלווה היא טווס.
4) בקצה הצפוני של המנדלה: "אמוגסידהי" Amoghasiddhi - בודהא ירוק. מיוצג על ידי אוויר ומציין את כוח הרצון המתגלם בציפור.
5) בקצה הדרומי של המנדלה: "ראת'אסאמבאווה" Ratnasambhava - בודהא צהוב. מיוצג על ידי אדמה המסמלת את הרגשות ומתגלם בסוס.
ראוי לשים לב שלכל החוכמות - הכרה, מודעות, תפיסה, רצון ורגשות - נלוות תכונות רעות: בורות, שנאה, יצר, קינאה, ויוהרה, בהתאמה. המסר הנלווה הוא כי באמצעות מנדלה ניתן לאחד ניגודים (תכונות מנוגדות) ולהתקדם לעבר האחדות השלמה המתגלמת בכל צורותיו של בודהא, הנובעות מהצורה המרכזית שלו.
חמשת היסודות המופיעים על המנדלה מציינים גם את ההקבלה לחמשת דמויות הנקבה בהן מתגלם בודהא, חמשת קרני האור המקנות לאחרון חזות לאחר שהוא הגיח מהריק המוחלט. למעשה, מערכת ההקבלות המורכבת שיוצרים חלקי המנדלה מציינת תהליך פסיכולוגי אנושי המקרין לממד הקוסמי והופכים את המנדלה למיקרו-יקום המייצג את הנפש ואת היקום עצמו.
אל יתיימר אדם כטווס הפורס כנפיו לשם ראווה

סגנון הטווס
סגנון זה מורכב, מ-107 תנועות והטלות. המתבססים על תנועות מעגליות
ואלמנטים בשינוע מותן עליונה אשר מפעילה את המותן התחתונה ביין ויאנג והצורך בנשימות סרעפתיות טאי צי וו. לציין כי תלמידים המסיימים סגנון זה לומדים רפואה משלימה שין שין קנקו ולינג שו[רפואה טיבטית].